To mommy with Love from Jonathan. My sweet 6.5 year old son wrote and drew this himself!
2008: "My name is Ofra and 3 months ago I gave birth to my first son Jonathan and my life changed! This blog is not just for mothers, but anyone who would care to read about my journey, as I learn all about the art of raising children". Its already 2010 and Jonathan is more than two years old - and I am still writing, albeit not as regularly as when I started. I write when there is something to tell. Someone suggested I document the first 20 years of Jonathan's life, I just might do that...
Wednesday, July 30, 2014
I have to write this one in Hebrew - Jonathan drawing missiles...and behaving maturely
יולי 2014 הימים ימי מבצע "צוק איתן" והילדים בכל זאת מושפעים... יונתן בן השש וחצי מצייר שמיים כחולים בית ופרחים וגם מטוסים באויר שיורים...הוא אומר שזה בכלל משפריץ מים או לייזר, אבל האמת היא שבימים שבהם מדברים עם הילדים על טילים ומסבירים שצריך ללכת לחדר מדרגות בזמן אזעקה, זה מחלחל...והילד מצייר...
אין יותר בוגר ומדהים מיונתן בימים אלו. יצאתי לקנות לחם והשארתי את הילד לבד. לזמנים של רבע שעה אני עושה זאת מידי פעם והוא מרגיש עצמאי וגדול! כולם מרוצים. הוא כבר בן שבע! בגילו גם אני הייתי לבד בבית לפעמים לזמנים קצרים.
בדיוק התחילה אזעקה ואני רצה בטירוף הביתה, ולא משנה שכולה הייתי במאפיה בפינה של הרחוב. דקה וחצי של אזעקה שעוברים עלי כמו גהנום של רגשי אשם כי הילד לבד...אז מסתבר שהוא רגוע ולגמרי בשליטה. הוא כבר יודע שצריך ללכת לחדר מדרגות והכל בסדר. הוא אפילו מתפלא שאני מתנשפת כל כך כשאני מגיעה לבית. והוא גם לא לבד. השכנים יצאו גם הם לחדר המדרגות ויש מי ששם עליו עין...זהו, שמענו בום של יירוט באויר ואפשר לחזור הביתה...אני מסדירה את הנשימה. הילד הבוגר וה COOL שלי לא הרים לדקה את העיניים מהטאבלט והמשחק בו הוא שקוע. שגרה של ילד ישראלי...
Subscribe to:
Posts (Atom)